פיקוח בג"ץ על הליכי בוררות - לקראת שינוי החקיקה / עו"ד נמרוד טפר

פיקוח בג"ץ על הליכי בוררות - לקראת שינוי החקיקה / עו"ד נמרוד טפר

 

אגודה שיתופית הינה אחת מחמשת התאגידים הפרטיים בישראל. פקודת האגודות המנדטורית מקנה לרשם האגודות סמכויות רחבות ביותר בענייני אגודות שיתופיות, מנהליות ושיפוטיות- זאת בשונה במובהק הסמכויות המוקנות לרשמי תאגידים אחרים. הפקודה אף משווה לעניינים שונים את מעמדו של רשם האגודות למעמדו של שופט בבית-המשפט המחוזי.

 

הפיקוח על החלטות רשם האגודות בנושאי בוררות ופירוק- נושאים אקוטיים ביותר- נותר בידי בג"ץ גם לאחר הקמת בתי המשפט המנהליים, שקורא בשורה ארוכה של פסקי-דין לתקן את החוק ולהעביר סמכות זו לבתי המשפט המחוזיים.

 

מערכת הבוררות המנוהלת על ידי רשם האגודות מכונה בוררות סטטוטרית, ובמסגרתה ממנה הרשם בורר המברר את הסכסוך, וערעור על החלטותיו מתברר בפני רשם האגודות.  החלטת רשם האגודות השיתופיות ניתנת כיום לתקיפה רק בעתירה לבג"ץ.

 

בג"ץ קבע כי מאחר ולרשם האגודות מומחיות מיוחדת בעקרונות ההתאגדות ובבעיות הייחודיות המאפיינות את המסגרות השיתופיות- יתערב בג"ץ בהחלטות רשם האגודות במידה מצומצמת, בדומה למידת התערבות בג"ץ בפסקי-הדין של בית הדין הארצי לעבודה, כלומר- רק במידה ונפלה בהחלטה טעות מהותית שהצדק מחייב את תיקונה.

 

מהן החלופות לתיקון החוק לו קרא בג"ץ, וחשוב מכך- כיצד ניתן להבטיח כי התיקון לחוק יותיר מערכת בוררות מתפקדת ויעילה?

 

קיימות ארבע חלופות עיקריות לתיקון החוק:

 

(1)     בהתאם לחלופה הראשונה השמה את הדגש על מעמדו של רשם האגודות בפקודת האגודות כשל שופט בית-משפט מחוזי, יוגשו על החלטותיו בקשות רשות ערעור לבית-המשפט העליון.

 

(2)     בהתאם לחלופה השנייה השמה את הדגש על היותו של רשם האגודות טריבונאל שיפוטי, תועבר סמכות הפיקוח על החלטות הרשם בענייני בוררות לבית-המשפט המחוזי, מבלי לשנות את הדין בדבר עילות הפיקוח וההתערבות בהחלטותיו.

 

(3)     בהתאם לחלופה השלישית השמה את הדגש על מאפייני הבוררות שבהליך, יוחלו הוראות חוק הבוררות על הליכי ההשגה על החלטת רשם האגודות השיתופיות. חוק הבוררות מאפשר עשר עילות התערבות בהחלטת בורר, וההליכים בהקשר זה מתאפיינים בחיפוש מתמיד אחר טענות כנגד התנהלות הבורר, תוך ניסיון של צד שאינו שבע רצון מפסק הבוררות לבוא בשעריהן של עילות אלו.

 

(4)     החלופה הרביעית לתיקון החקיקה לו קרא בג"ץ, מצויה בתיקון מס' 2 לחוק הבוררות משנת 2008. בתיקון זה לחוק הבוררות הותקנו שני מסלולי פיקוח שיפוטי נוספים על הליכי בוררות. ערעור על פסק בורר בפני בורר, עם יכולת התערבות מצומצמת ביותר של בית המשפט, וערעור על פסק בורר בפני בית משפט בעילה של טעות מהותית ביישום הדין, אשר הצדק מחייב את תיקונה, ובלבד שהבוררות כפופה לדין המהותי, נוהל בה פרוטוקול, וההחלטה נומקה.

 

בהנחה פרקטית כי התיקון הצפוי בחקיקה יעביר את הפיקוח השיפוטי על הליכי הבוררות הסטטוטורית מבג"ץ לבית המשפט המחוזי המוסמך, מתוך שיקולים מוסדיים של בג"ץ וללא שינוי מהותי בדין, ניתן יהיה לשלב בין החלופה השנייה והרביעית לעיל.

 

כלומר - לאמץ את מבחן ההתערבות בהחלטת רשם האגודות השיתופיות (טעות מהותית, אשר הצדק מחייב את תיקונה), הקיים הן ביחס לטריבונאל שיפוטי והן בגדר תיקון מספר 2 לחוק הבוררות, וזאת מבלי להתנות זאת בהכפפת הבורר לדין המהותי, ניהול פרוטוקול והנמקה.

 

בהתאם, על פי המצב המשפטי הצפוי, פסק הבורר בהליך בוררות סטטוטורי יהיה נתון לערעור בפני הרשם כפי שנהוג הדבר עד כה. תקיפת הפסק של הרשם שניתן במסגרת הליך הערעור בפניו תעשה בבית-המשפט המחוזי המוסמך ועל יסוד עילות ההתערבות לפיהן נדון היום נושא זה בבג"ץ (המעוגנות גם בתיקון מס' 2 לחוק הבוררות). על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן יהיה לבקש רשות ערעור לבית-המשפט העליון.

 

בג"ץ קרא בפסקי-דין רבים לתיקון הוראות פקודת האגודות השיתופיות והעברת הפיקוח על הליכי הבוררות המתנהלים בפני רשם האגודות לערכאה אחרת. סקרנו את האפשרויות לתיקון החוק, ומומלץ למי שצועד להליכי בוררות סטטוטורית זו, להביא בחשבון שינויים צפויים אלו בחקיקה, ולהיערך להם ככל הניתן.

 

  • עו"ד נמרוד טפר הינו שותף במשרד יעקב סלומון, ליפשיץ ושות', וממשמש גם כבורר ומפרק אגודות שיתופיות