עם הספר? על חוק הסופרים החדש / עו"ד אסף סמואל

גם אני כאוהבי ספר רבים, קיבלתי ברגשות מעורבים את החקיקה בנוגע לחוק להגנת ספרות וסופרים בישראל.

מחד, כצרכן ספרים כפייתי נהניתי מאוד מאותם מבצעים של "ספרים במשקל" שהתחילו ב-50% על השני, המשיכו ב-1+1 וסיימו בארבע ב-100, כמו גם מהתחרות הבלתי נגמרת בין סטימצקי לצומת ספרים שיש להניח שהייתה ממשיכה ומורידה עוד את המחירים.

מאידך, ער למצוקת אנשי הרוח והסופרים, הבנתי היטב את שוועתם על חוסר יכולתם להתפרנס בשוק זה ועל הפיכת הספר למוצר מדף הנמכר במבצעים כמו כל מוצר אחר בסופרמרקט.

ברור כי בסיס היוזמה לחקיקה הינו חיובי: להבטיח לסופרים גמול הולם בעד יצירתם, לקדם את הספרות בישראל ולשמור על גיוון תרבותי בהפצת ספרים. אך מטרות לחוד ומציאות לחוד, ומה שנותר הוא לבדוק האם החוק סייע להשגת מטרות אלה.

בדברי ההסבר להצעת החוק, נכתב כי הספרות בישראל נחשבת למוצר בעל ערך תרבותי שיש צורך להסדיר את מעמדו, ואין הוא אמור להיות מוצר מדף הכפוף לתנאי השוק החופשי.

הוסיפה הצעת החוק כי דבר החקיקה מגיע על רקע כשל שוק בענף הספרים, שגרם לפיחות במעמד הסופרים ולפגיעה בהכנסותיהם של הסופרים והמוציאים לאור, בדגש על כניעה לתכתיבים לגבי שיעור הנחה בו הספרים נרכשים, הפחתה בתמלוגים ועוד.

בהתאם, החוק להגנת ספרות וסופרים בישראל קבע כי רשתות הספרים לא יוכלו להוזיל מחיר ממוצע של ספר ביותר מ-50%, לא יוכלו לתת תמריצים למוכרים לקידום ספרים ספציפיים וספר חדש יימכר במחיר קבוע ב-18 החודשים הראשונים.

החוק אף קבע כי תמלוגי הסופרים יגדלו ל-8% מהמחיר הנקוב וזאת עבור שלוש המהדורות הראשונות שיימכרו, וכן כי שטחי התצוגה המועדפים בחנויות יחולקו בין המו"לים באופן הוגן.

עם כניסת החוק לתוקף החלו מאבקי כוחות בין רשתות הספרים לבין המו"לים כשאחת הבעיות המרכזיות בחוק היא שאין סעיף המגביל את אחוזי ההנחה שרשתות הספרים יכולות לדרוש.

מתנגדי החוק חששו שעם כניסת החוק ידרשו רשתות הספרים רווחים גבוהים יותר מהמכירות, חשש שאכן התממש. רשת סטימצקי מנהלת לאחרונה מו"מ ארוך עם הוצאות הספרים בדרישה להעלות את % ההנחה שתקבל עבור כל ספר. ברור כי דרישה זו חוטאת למטרות החוק, מרוקנת אותו מתוכן והופכת אותו לכלי למקסום רווחים שכפי שנראה, לא יגיעו לסופרים עצמם.

הנחיות החוק אמורות היו לאזן בין מגוון האינטרסים של הכוחות הפועלים בשוק ולהימנע ממעורבות יתר בכלכלת השוק החופשי, אך בהכרח הוליד החוק אי וודאות רבה, לרבות -

  • האם כתוצאה מהתייקרות הספרים יקטן משמעותית היקף הצריכה, מה שבהכרח יביא שוב לתמלוגים נמוכים לסופרים ולחשש כבד לענף?
  • האם מי שייצא מורווח מהשינוי יהיו בסופו של יום לא היוצרים- אלא רשתות הספרים הגדולות שיקבלו מהמו"לים הנחות בשיעורים גבוהים?
  • האם אכן יש כאן קידום ועידוד אמיתי? האם סופרים צעירים יצליחו לקבל חשיפה ראויה במחירים החדשים?
  • מה יהיה גורלו של ספר חדש שלא מצליח להימכר לאחר 18 חודשים?
  • האם הרגולציה בשוק הספרים תביא למנגנוני פיקוח ואכיפה שיהפכו את כל ההתנהלות בשוק לבלתי נסבלת?
  • ובאופן כללי, האם הרגולציה בשוק הספרים תגרור אחריה באופן בלתי רצוי, רגולציה גם בשווקים אחרים?

ועוד כהנה וכהנה קושיות. חלוף הזמן, כך יש להניח, יספק את התשובות לשאלות הללו, ובהיקש מתבקש לדברי ז'אן קוקטו: "ספר טוב הוא זה הזורע סימני שאלה בשפע".