האם כשורה?! - ביטול הלכת גויסקי - בית המשפט העליון ביטל את הלכת גויסקי, הלכה  בעלת משמעות רבה בהנחיית פסיקתם של השופטים בתחום דיני השטרות. אתם מוזמנים להתעדכן בעדכון פרי עטו של נועם בר דוד, שותף במחלקת הבנקאות.

האם כשורה?! - ביטול הלכת גויסקי

לפני מספר חודשים, בוטלה אחת מההלכות המרכזיות בתחום דיני השטרות במדינת ישראל. בית המשפט העליון ביטל את הלכת גויסקי )שניתנה לפני למעלה מיובל שנים( במהלך פס"ד מיום 15.11.24( רע"א 13/8301 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (.

הלכת גויסקי קבעה כי אדם שקיבל שטר סחיר )כגון שיק( שהוסב לטובתו, יכול להתגבר על טענת "כישלון תמורה", כלומר על טענת אי-ביצוע עסקת היסוד שבגינה ניתן השיק, וזאת בתנאי ש"כישלון התמורה" התרחש לפני קבלת השיק על-ידו ובלבד שנתן ערך בגין השיק .

לדוגמא כאשר אדם מוסר שיק עם תאריך פירעון עתידי בגין מוצר שהוא עתיד לקבל תוך עשרה ימים ואינו כותב על גבי השיק את המילים "למוטב בלבד", )אשר כידוע מגבילות את יכולתו של מוטב השיק )האדם שלפקודתו נרשם השיק( לגלגלו הלאה(. מוטב השיק )שקיבל את השיק לידיו( לא סיפק את המוצר לקונה ואף הסב את השיק לצד שלישי  .

הלכת גוסקי קבעה כי אם הצד השלישי נתן בעצמו תמורה בגין השיק וקיבל אותו לפני שהעסקה לאספקת המוצר למושך השיק הופרה, רשאי הצד השלישי לתבוע את הפרעון ממושך השיק, וזאת על אף שהאחרון לא קיבל את המוצר בגין השיק ששילם ונותר למעשה "קירח מכאן ומכאן". הלכה זו עוררה קושי בלתי מבוטל בהגנה על צרכנים שמסרו שיק עתידי ולא תמיד קיבלו את הסחורה שבגינה מסרו את השיק, מסיבות שונות, ובעקבות כך מוצאים עצמם חייבים לשלם את שווי השיק לצדדים שלישיים מבלי שקיבלו, כאמור, כל תמורה. הלכה זו עוררה לא מעט ביקורות בפסקי דין שונים שנכתבו במהלך השנים   .

על כל פנים, הלכה זו בוטלה כאמור ע"י בית המשפט העליון, ומעתה אדם שקיבל בהסבה שיק שמועד פירעונו עתידי )שבפועל לא ניתנה עבורו תמורה( לא יוכל לכפות את פירעון השיק על מושך השיק, אלא אם יוכיח כי הינו "אוחז כשורה" בשיק, דהיינו כי קיבל את השיק, בין היתר, בתום לב, בתמורה וכשהשטר שלם ותקין על פי מראהו )ובכלל זה קיימת התאמה בשמות על גבי השיק ובחתימת ההסבה  (.

או במילותיו של בית המשפט העליון בפסק הדין :

“אין להלום, במציאות המשפטית והמסחרית החלה בישראל כיום, כי דינו של אוחז בשטר בעד ערך יהיה כדינו של אוחז כשורה. הלכת גויסקי ביטלה, הלכה למעשה, את ההבחנה בין מי שקיבל את השטר בתום לב ובעד ערך, כאשר מדובר בשטר תקין על פניו, לבין מי שנטל שטר שאינו "שלם ותקין לפי מראהו", הגם שנטילת השטר נעשתה בתום לב ובעד ערך. סבורני, כי אין כל סיבה ליתן לאוחז בעד ערך, אשר קיבל שטר פגום על פניו, את אותה הגנה הניתנת לאוחז כשורה, הפטור מלבדוק את עיסקת היסוד ולשלם את המחיר הכלכלי במקרה של כשלון התמורה באותה עיסקה".