שותפות בעידן ההייטק - שיקולים אל מול שקלים / עו"ד עמית רון

שותפות בעידן ההייטק - שיקולים אל מול שקלים / עו"ד עמית רון

 

בעידן הסטארט-אפ - ובמיוחד אחרי 'אקזיט' מוצלח, אנו פוגשים יותר ויותר מחלוקות בנוגע לבעלות ולזכויות במיזמים שונים, בעיקר בגלל מעורבות מסוימת בתחילת דרכו של המיזם, בתקופה בה אף אחד לא חשב שהוא יניב אקזיט של מאות מיליוני דולרים...

 

מחלוקות מסוג זה המגיעות לבתי המשפט מתנהלות בדרך-כלל לאורך תקופה ארוכה מאוד, על רקע העובדה שגם אם אין ראיות חותכות וגם אם סיכויי ההצלחה של הטוען אינם גבוהים - במקרה של הצלחה התמורה היא גבוהה מאוד.

לכן, התובעים לא מוותרים על הסיכוי לזכות - יהיה זה גם סיכוי קטן ביותר - או לחילופין - ממתינים לאפשרות לרקום הסכם פשרה ולזכות בסכומים משמעותיים גם ללא פסק-דין.

 

דוגמה מפורסמת לתיקים מסוג זה היא כמובן פרשת Facebook, בה נתבע מארק צוקרברג, מייסד החברה, על ידי חבריו לספסל הלימודים באוניברסיטת הארווארד. תביעה זו, הסתיימה בפשרה, בה קיבלו התובעים 65 מיליון דולר במזומן ובמניות. התובעים גם ניסו לבטל את הסכם הפשרה בטענה סכום הפשרה הינו נמוך באופן בלתי סביר וכי הם הולכו שולל על ידי עורכי דינם - אך ללא הצלחה.

 

מציאות מורכבת זו מחייבת בעלים של מיזמים ורעיונות לתת את הדעת על הקשרים המשפטיים המשתקפים מאופן ההתנהלות בינם לבין הסובבים אותם במיוחד בתחילת הדרך: האם מדובר רק בחברים בעלי אוזן קשבת, או אולי מדובר ב- 'חברים לדרך' שיבקשו מבית המשפט בעוד מספר שנים לראות בהם כמי ששותפים להצלחת המיזם ולפיכך - שותפים לרווחים.

הבחינה שמתבצעת בבית-המשפט תמיד תהיה בנקודה בה המיזם כבר מצליח ורווחי, ולכן הטיפול בנושא צריך להתבצע מראש.

 

נקודת המוצא לשאלה המשפטית היא כתמיד - החוק, המקרה זה פקודת השותפויות, המגדיר את 'קשרי השותפויות' כהקשרים בין בני-אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים.

בית המשפט מחליט על טיב הקשר בין הצדדים תוך שילוב בין לשון החוק, לבין תשתית הראיות. על מנת להגיע לתשובה, משתמש בית-המשפט במבחני משנה, ובעיקר - מנסה לבחון את גמירות הדעת של הצדדים במספר דרכים.

 

לדוגמה, מה הייתה כוונתם של הצדדים: האם הכריזו עצמם כעל שותפים בפני צדדים שלישיים? האם רכשו ביחד נכסים? האם הצד הטוען היה חלק מהניהול של העסק? האם היה חייב בחובות של העסק? האם משך רווחים? כמה זמן היו הצדדים בקשר? ועוד.

 

חשוב לציין כי באשר לסוגיית הניהול המשותף של המיזם, בית-המשפט הכיר בכך ששותף אינו חייב להיות זה העוסק באופן אקטיבי בניהול העסק, מנגד - הוא חייב להיות זה שיש לו את הרשות להחליט כיצד ינוהל העסק.

החלטה זו מקשה כמובן על הגעה למסקנה ברורה וחד משמעית במקרים של טענות ל"שותף מנהל" מול "שותף שקט" או "שותף פסיבי".

 

לסיכומו של עניין, התחקות אחר אומדן של שותפות ופרשנות להתנהלות לעולם אינם פשוטים, ופעמים רבות פרשנים שונים יגיעו למסקנה שונה.

 

הפתרון לבעייתיות זו - ומכאן גם ההמלצה בסופה של רשימה זו - הוא לשאוף ככל שניתן להסרת כל ערפול הנוגע לטיב היחסים בין הצדדים, וטוב מכל כמובן, הוא חתימה על הסכם שותפות ברור ומפורש המגדיר חלוקת תפקידים, אופן נשיאה בהוצאות ואופן חלוקת רווחים.

המלצה לא פחות חשובה היא, כי הדבר ייעשה על ידי עו"ד, איש מקצוע הבקיא בתחום, אשר יערוך הסכם שימנע התדיינויות מיותרות, אם יבחר אחד מן הצדדים, בבוא היום או ה- 'אקזיט' - ליזום הליך בבית המשפט.

 

  • עו"ד עמית רון הינו שותף במשרד יעקב סלומון, ליפשיץ ושות' המלווה מיזמים שונים בתחום הטכנולוגיה, התקשורת והאינטרנט.